תואר שני עם תזה – כרטיס כניסה לקריירה אקדמית

לימודי תואר שני עם תזה בהנדסת מערכות אנרגיה והספק חשמלי סוללים את דרכם של הבוגרים לקריירה אקדמית ולמחקרי המשך: "מי שייכנס בשנים הקרובות לתחום, יוכל לפתח ולחקור נישת ידע ייחודית, להתמחות בה, להוביל ולפתח אותה" 

בשנים האחרונות מתרחב ומתפתח תחום האנרגיה וההספק החשמלי בקצב מואץ, בישראל ובעולם: פיתוח מאגרי גז, שימוש גובר והולך באנרגיות מתחדשות ואגירה שלהן ושלל אתגרים טכנולוגיים כמו ערים חכמות. גם מגפת הקורונה חידדה את הצורך בהפעלת מערכות מרחוק, לא פעם אוטומטית וללא מגע יד אדם – ולכן מפעלים, מוסדות וערים שלמות נדרשים לניהול חכם ויצירתי של אנרגיה. פרופ' אראל אבינרי, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות אנרגיה והספק חשמלי באפקה, סבור כי תהליכים אלו הם הזדמנות מחקרית יוצאת דופן עבור חוקרים שרוצים לפתח ולהוביל שינויים בתחום.  

"זו אחת התקופות הטובות ביותר עבור חוקרים בתחום האנרגיה וההספק החשמלי. מצד אחד, יש כאן שילוב בין תחומי האנרגיה לתחומי החשמל – מה שפותח פתח לחדשנות, לשותפות ולביסוס של תחום מחקר ייחודי ובולט. מצד שני, התעשייה עצמה צמאה לפתרונות טכנולוגיים ולמחקר פורץ דרך, כך שלפרויקטים מחקריים מבוססים ומגובים מדעית יש פוטנציאל גדול להתממש ולקדם את התחום הלכה למעשה".  

המסלול המחקרי בתוכנית, הכולל כתיבת עבודת תזה (עבודת מחקר מדעית-הנדסית), מאפשר לסטודנטים להעמיק בתחום שמעניין אותם ולפתח קריירה מחקרית-אקדמית בתחום מתפתח ומרתק זה. לדברי אבינרי, "כתיבת תזה היא כרטיס הכניסה לקריירה אקדמית וסוללת את הדרך לעבודה על מחקר איכותי ומהימן כדוקטורנט. מחקרים כאלה יכולים להוביל להתפתחות גורלית בתחום או לתגלית מדעית של ממש, ולהשפיע על סקטורים שלמים ועל חיי האנושות כולה. להבדיל מתחומי מחקר אחרים, העיסוק האקדמי באנרגיה והספק חשמלי נמצא בשלבים ראשונים ויש בו לא מעט "בשר" למחקר. לכן מי שייכנס בשנים הקרובות לתחום, יוכל לפתח ולחקור נישת ידע ייחודית, להתמחות בה, להוביל ולפתח אותה".  
פורצים גבולות 
 

קריירה אקדמית לא בהכרח נשארת אך ורק בגבולות האקדמיה. "חלק לא מבוטל מהסטארט-אפים והחברות, או פטנטים למוצרים ופיתוחים שונים החלו באקדמיה – לפעמים אפילו כחלק מנושא מחקרי – והתפתחו משם. אפשר לראות את זה למשל במובילאיי, ובשורה ארוכה של חברות אחרות", מסביר אבינרי. "המחקר האקדמי נעשה בשיתוף פעולה עם התעשייה, ובפרט עם ההייטק. לחלופין, חברות רבות מתעניינות במחקרים שרלוונטיים לתחומי הפעילות שלהן. זו אחת הסיבות שבאפקה מעודדים פעילות מחקרית, וחלק ניכר מחברי הסגל שלנו עורכים מחקרים בתחום מומחיותם, לפעמים בשיתוף פעולה עם התעשייה". 
 
גם הגבולות הגיאוגרפיים לא משחקים תפקיד בכל הנוגע למחקר אקדמי, ולדברי אבינרי רילוקיישן בעקבות פוסט-דוקטורט, מחקר או המשך עיסוק מחקרי נפוץ, ונעשה נפוץ מאוד. "בחודשים האחרונים התחום הזה קפא בעקבות הקורונה, אבל עם החזרה לשגרה נראה חוקרים שמבססים פעילות אקדמית בחו"ל, מלמדים או חוקרים במוסדות נחשבים ומפרסמים מחקרים בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים. מוסדות רבים גם עורכים מחקרים משותפים, שמאפשרים התנסות במתודולוגיות מחקריות חדשות, מעודדים יצירתיות מחקרית ומניבים תוצאות מהימנות ואיכותיות. עבור חוקרים זו הזדמנות פז".