פרק 4: כשהרמזורים ימנעו פקקים

דובר 1: מאוד יכול להיות שהפרק הזה תופס אתכם בפתח באיילון ובכביש אחר בארץ בהמתנה ובמהלך נסיעה באוטובוס או ברכבת בתחילה או בסיום של יום העבודה ‘ תחבורה והתחבורה הציבורית הן חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלנו אבל מאחורי הקלעים שלה מסתתרת לא מעט הנדסה , אנחנו מדברים עם פרופסור אל אבינרי שלום עידו ראש המסלול הנדסה וניהול מערכות תשתית , פרופסור אבינרי ייקח אותנו למסע בעקבות ההנדסה של התחבורה יסביר למה פקקים הם לא בהכרח בעיה כל כך חמורה ולמה נפגעת אמיתית מהקורונה הולכת להיות התחבורה הציבורית

דובר 1: פרופסור אבינרי מה שאתה אומר שבעצם לכל האנשים שהם נמצאים בפקק ומקללים ומתעצבנים שזה לא כזה נורא , בוא בבקשה תגן על עצמך

דובר 2: אז קודם כל הבשורה היא שכנראה תמיד יהיו פקקים , כי אי אפשר לתכנן קיבולת של תשתית כלשהי בטח שלא תשתית תחבורה על-פי ביקושי השיא ועומסים הם בעצם מדד לאיזושהי מערכת תפעולית שהיא דווקא יעילה מהר , מערכת לפחות שאין בה תורים היא כנראה מנוהלת בצורה בזבזנית , כי עומס הוא בעצם סיפור הצלחה אם לחשוב על האנלוגיה של מסעדה שיש אליה תור בכניסה הזאת , כנראה מסעדה מצליחה

דובר 1: אנחנו נלך למסעדה עם התור ולא למסעדה שיש בה מקום ואנחנו יכולים להיכנס מיד , כי אנחנו מבינים שמשהו שם לא בסדר

דובר 2: בדיוק ואנשים בסופו של דבר פועלים לפי התועלות שהם צופים ואם הם רואים תועלת מסוימת מהמסעדה , אז יהיו לה ביקושים גדולים ולכן גם התורים ומהבחינה הזאת , אם אתם עכשיו נגיד בתור לתוך העיר תל אביב בעומס ובפקק הזה אז כנראה שבתל אביב יש דברים שמעניינים אתכם שמועילים לכם , יש ביקוש , כן עבודה , קניות , מסחר , בילוי , הדברים האלה יש להם ערך ולכן אתם עכשיו בפקק בכניסה לתל אביב ולא בכניסה אולי לעיר שפחות מעניין אתכם להיות בה

דובר 1: אז אתה בצד של הפקקים וזה משהו שיכול לעצבן הרבה מאוד אנשים מה אתה בעצם אומר להם אני

דובר 2: אומר שזה קודם כל זה לא שאין לגמרי מה לעשות , כי יש דרך לשפר ולטפל את הנושא של התחבורה להעלים לגמרי את הפקקים אי אפשר אבל הגישה בכלל צריכה להיות שונה אנחנו מדברים על מדינת ישראל שהיא מדינה מאוד צפופה יש לנו מעט מאוד משאבים , כנראה שאין לנו מקום לעוד תשתיות , רק פה ושם אבל הרחבה של כבישים בניית נתיבים נוספים פחות או יותר מיצינו את הסיפור הזה , דרך אגב השקעה בתשתיות לפעמים דווקא הופכת את הכבישים להיות יותר אטרקטיביים ז"א להגדיל עוד יותר את הביקוש

דובר 1: הרבה פעמים אנחנו שומעים על המסלולים המהירים , הנתיבים המהירים , שהם עמוסים כן

הם לא מהירים כבר , כי כולם רוצים לנסוע מהר אז כולם שם

דובר 2: נכון , זה רק שאלה של זמן בדרך כלל , עד שהתשתיות נפקקות מחדש , אנחנו קנינו לנו קצת זמן , אבל בסופו של דבר אי אפשר לעצור את זה

דובר 1: אז בעצם בראיית  מאקרו זה לא משנה , כי כל כביש שאתה תפתח התמלא ואם הוא לא מתמלא אז הוא כביש מיותר

דובר 2: בגדול כן יש לנו ביקוש ויצא וככה פועל , ויכול להיות שאנחנו יכולים רק לחשוב על דרכים יותר יעילות , אולי להזיז את הביקוש הזה וכן יש לנו איזושהי יכולת לעשות משהו לגבי הביקוש

דובר 1: מה אנחנו יכולים לעשות ?

דובר 2: אז אם אנחנו מדברים למשל על הדוגמאות של המסעדות , נעבור לפאבים אז הרעיון של Happy hour    זה רעיון שיש בפאבים , בשביל להעביר את האנשים להגיע גם בשעות שהם פחות שעות שיא , שבהם יש את המשאבים שהם פנויים והם יכולים לתמחר באופן אחר את המוצר , את השירות

דובר 1: זאת אומרת שלא רק סוג הבירה קובע כמה היא תעלה , אלא את השעה שבה אני שותה אותה

דובר 2: בהחלט , אז הרעיון הזה של תמחור לפי שעה ביום או לפי הביקוש הוא דבר שהוא די ידוע ומקובל לא רק בפאבים , זה קיים גם בתאריכים של חשמל למשל , זה קיים גם בתאריכים של תחבורה ציבורית שמחיר הנסיעה ברכבת למשל יכול להשתנות , לא בארץ , אבל בעולם זה די בטוח

דובר 1: אני זוכר בוושינגטון DC טבלה ענקית כמה עולה רכבת לcaan   בשעה כזאת , בשעה אחרת , מן משהו שאתה צריך מקומי בשביל שיסביר לך אותה

דובר 2: אכן ויש כאלה שגם רוצים לקחת את הרעיון הזה וגם לתמחר את הנסיעה לכביש כלומר

דובר 1: בעצם ברוב הכבישים לא משלמים או משלמים תעריף אחיד של מעבר בה ולא מספר מקטעים

דובר 2: כן יש כמה סיבות לשלם 1,  הסיבות שמשלמים לפעמים על כביש , כביש אגרה זה כי זו הדרך שלנו להחזיר לאיזשהו יזם פרטי שהשקיע כסף מהונו ואנחנו מחזירים לו ככה , זאת המוטיבציה שלו הייתה מלכתחילה לבנות את הכביש

דובר 1: וגם אתה מזרים חלק מהתנועה ל , בעצם אתה אומר זה שירות שהוא פרימיום , אתה רוצה בכביש הרגיל , אתה רוצה אינטרנט רגיל , אתה נוסע פה, אתה רוצה אינטרנט מהיר תוסיף כסף

דובר 2: זאת גם יכולה להיות גישה וגישה נוספת אומרת משהו נוסף , היא אומרת שכאשר אני נמצא על הכביש ופוקק אותו אני בעצם לא רק הקורבן , אני בעצם אני הפקק , אני זה שגרם לפקק מלכתחילה ואם אני גורם לאחרים עומס ועל הדרך גם רעש ועשן וזיהום ופליטות פחמן שגורמות לשינוי אקלים , אז למה שאני לא אשלם על זה , כי אני זה שיצר את הנזק , שברת שילמת

דובר 2: אז אגרות גודש זה בעצם 1 העקרונות הכלכליים שבעצם בא ולתת ביטוי למה שנקרא העלויות החיצוניות אקסטרנל אייטיז שאנחנו גורמים לא לעצמנו , אלא על איזשהו צד שלישי שסובל מהגודש שאנחנו ייצרנו

דובר 1: אז אתה אומר לי בעצם אתה רוצה להגיע מראשון לתל אביב , אתה רוצה להגיע בשעות העומס אתה תשלם על זה , אתה תשלם על זה יותר או בכלל תשלם על זה שבשעות השפל לא תשלם , אז אתה בעצם אומר לי גם את הטענות בפקק וגם אתה תשלם עליו ,אתה אומר לי עדיף לך לנסוע בשעה אחרת שזה נשמע הגיוני עד שאנחנו מגיעים לה שימושים של הכבישים העיקריים שהם להגיע לעבודה ולחזור ואנחנו לא תמיד שולטים בשעות של העבודה שלנו

דובר 2: נכון , יש לנו כאן באמת איזושהי מגבלה מסוימת מאוד לשחק עם הביקוש הזה כחלק מהביקוש לנסיעות ומה שנקרא בכלכלה ביקוש קשיח , כן אנשים לפחות לפני הקורונה היו צריכים להגיע פיזית לעבודה לבית ספר בגן ילדים השעות הן קשיחות , השעות הן שעות הפקקים ויש גבול מסוים לכמה אני יכול להסיט את הביקוש הזה לאיזשהו Happy hour

דובר 1: ולא רק זה אם אתה מעלה את המחיר של הנסיעה לתוך המרכז , אז אתה בעצם דוחף אנשים לגור במרכז , כי אומרים או-קיי אני משלם אגרת גודש ומכונית אולי אני אעבור למרכז ייפטר מהמכונית , ינסע במוניות או באמצעים אחרים ואת הפער הזה , אני פשוט אנצל לשלם שכירות יותר יקרה

דובר 2: כן ועוד חלק מהסיפור העצוב כאן , בישראל נמצאת בגידול דמוגרפי דרסטי ככה שגם אם אנחנו נצליח לפנות איזשהו חלק מכמות הרכבים שנוסעים על הכביש בזמני שיא , הרי אנחנו צפויים שרכבים אחרים הצטרפו , כל שנה מצטרפים בישראל כ-3% גידול שנתי של כ-3% במספר רכבים שעל הכביש אז זה באמת אתגר לא קטן לנסות להסיר מהכבישים יותר רכבים מכאלה שעולים עליהם במילא

דובר 1: ו-1 הדרכים להסיר רכבים זה תחבורה ציבורית ?

דובר 2: אכן הנסיעה במכונית חלק מהאנשים יתפלאו אולי זה אולי הדרך הכי פחות אפקטיבית מבחינה הנדסית לשנע אנשים על פני יחידת שטח מבחינת הקיבולת של כביש אנחנו לא יכולים לשנע כל כך הרבה אנשים כמו שהיינו יכולים להוביל אותם באוטובוס או בסוג של תחבורה מסילתית בין אם זו רכבת קלה או רכבת כבדה או מטרו רכבת תחתית

דובר 1: אפילו נת"צים שיש בהם בעצם נסיעה מהירה לתחבורה ציבורית ואין כניסה למכוניות עם פחות משני אנשים

דובר 2: ולכן אין משמעות להעביר כל כך אנשים לתחבורה ציבורית עם בסופו של דבר התחבורה ציבורית נמצאת בדיוק באותה מידה כמו כולם והיא מתקדמת באותו

דובר 1: אז למה השקעה בתחבורה ציבורית לא

דובר 2: אז בעשורים הראשונים של מדינת ישראל כנראה שהסיבה היא מצבה הכלכלי של מדינת ישראל וזה שלא היה לנו תקציבים יתרים  זו הייתה המדינה בהקמה

דובר 1: למרות שאם אתה מסתכל על זה המחיר הפוליטי גם לא רק הכלכלי של הנפט היה גדול , זאת אומרת השתלם למדינה אם היית מסתכל בטווח ארוך להשקיע בתחבורה הציבורית , על חשבון תחבורה פרטית

דובר 2: אבל מושבי ההון שעמדו לטובת המדינה היו מאוד מוגבלים והיו הרבה מאוד פרויקטים לאומיים על הפרק אז עשו כמיטב יכולתם

דובר 1: וגדרות וצינור נפט וזה בכלל תשתיות להקים מדינה שכמעט ולא הייתה פה

דובר 2: כן להקים הכל פחות או יותר מ-0 אז זה היה האתגרים הראשונים של מדינת ישראל

דובר 1: בכלל היה לנו מזל שהבריטים הגיעו לפה , כי היה לנו קצת תשתיות של רכבות שהם השאירו

דובר 2: כן ואפילו מהעות'מאנים ירשנו קצת תשתיות מסילתיות , אבל בעיקר הבריטים באמת עשו כאן עבודה מצוינת בחלק של הרכבות , אבל זה לא היה מספיק אבל בעשורים האחרונים אולי שני העשורים האחרונים באמת אי אפשר להשתמש בתירוץ הזה מדינת ישראל היא הייתה סיפור הצלחה הכלכלי וחבל מאוד שלא השכלנו ולהשתמש בחלק מעתודות ההון שלנו לבניית פרויקטי תשתית וגם לתכנון עירוני קצת יותר מושכל

דובר 1: מגפת הקורונה הובילה לצמצום בתחבורה באופן כללי ובתחבורה הציבורית בפרט , כי גם אם אתה רוצה לנסוע אתה פחות רוצה לנסוע באוטובוס מלא אנשים , אתה תעדיף מונית או רכב פרטי , רכב שכור , זה הזמן הנכון להשקיע בתחבורה ציבורית ?

דובר 2: קודם כל עדיין אין לנו ממצאים מאוד מאוד ברורים לגבי עד כמה נסיעה בתחבורה ציבורית או בסוג אחר של תחבורה שיתופית עם אנשים אחרים זה מקור הדבקה משמעותי , למעשה מחלחלים מספר מחקרים שמראים שדווקא כנראה לא כל כך ואולי הבהלה שאחזה בציבור בקשר לשימוש בתחבורה ציבורית לא לגמרי מוצדקת ואולי היא תוצר של חששות מצד פוליטיקאים או מצד התקשורת , קשה להסביר למה , אבל אנחנו עדיין עוקבים אחרי המספרים ומנסים לראות עד כמה באמת תחבורה ציבורית זה חלק מהסיפור הזה של הקורונה כי כרגע המספרים כנראה לא מראים זאת אז אם זה המצב אז דווקא שימוש בתחבורה ציבורית הוא הדרך יותר לא רק יעילה כלכלית אלא גם בריאה ונכונה סביבתית להתנייד , כי הרכב הפרטי , המכונית מייצרת הרבה יותר זיהום שמזיק לסביבה ולבריאות של האנשים מאשר נסיעה בתחבורה ציבורית וכגורם תחלואה ותמותה , הנושא של זיהום אוויר הורג אותנו הרבה יותר מקורונה ועל זה יש לנו מחקרים וממצאים מאוד ברורים

לצערנו כן יש ממצאים ברורים ויש גם עדויות לכך שהפחתת השימוש במכוניות מקלה על רמות הזיהום העירוניות וזה נושא מאוד מאוד חשוב וקריטי

דובר 1: מה לגבי הרכבת הקלה אנחנו שומעים כבר עשרות שנים דיבורים ופתאום זה קורה בהתחלה בירושלים , עכשיו בתל אביב , זה פתרון שיש לפתור חלק מהבעיות , אולי פחות בתוך הערים

דובר 2: אז זה תלוי למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים בעיות , קודם כל זה שאנחנו מאפשרים מגוון של אמצעי תחבורה להגיע ממקום למקום זה סך הכל דבר טוב כל אחד עם העדפות שלו וחשוב לראשת את העיר בדרכים להגיע ממקום למקום , במיוחד דרכים ומקומות שלא מקושרים זה לזה , אבל מי שצופה שזו תהיה דרך להתנייד במרחב העירוני במהירות שיא , אז הוא קצת טועה אולי בגלל התפיסה של מה זה רכבת ואנחנו יושבים אצל הרכבת המוכרת שמתניידת בעשרות ולפעמים מעל 100 ואפילו 200 קילומטר לשעה פה אנחנו מדברים על -15 - 20 קמ"ש זה לא כזה מהר , כן זה לא כזה מהר וגם מבחינת העומסים הצפויים עוד פעם בגלל הגידול הדרסטי 1 במדינת ישראל אז כנראה הרכבת הקלה באזור גוש דן תהיה עמוסה בשעות השיא לחלוטין כבר בשנת ההשקה וכמו שרכבת הקלה בירושלים מאוד מאוד עמוסה למי שמכיר בשעת השיא , כלומר אנחנו לא מדברים כאן על היתרון לעומסים לעומת מה שצפוי לנו בעוד נגיד 20 שנה מהיום

דובר 1: איך פותרים את בעיית הפקקים בתוך הערים ?

דובר 2: לטענתי עדיף היה מלכתחילה לא לייצר את הבעיה הזאת ואנחנו לצערי כיום במדיניות התכנון והקמת התשתיות במדינת ישראל מייצרים לנו בעיות יותר חמורות בעוד 20 שנה הדרך שבה אנחנו מתכננים את הערים שלנו את הערים והשכונות שנבנות בימים אלה שנועדו בעצם לקלוט את הגידול הדמוגרפי העצום שצפוי  לנו ב  10 ,20 ,30 השנים הקרובות הוא מלכתחילה בעייתי , כי אנחנו בעצם בונים שכונות ופרברים וערים מבודדות שאין בהם תמיד מקומות תעסוקה ומסחר ובילוי והשכלה אנחנו בעצם דנים את אותם תושבים באותם ישובים עתידיים להתניידות ובהעדר תוכניות לתחבורה ציבורית אותם אנשים יאלצו להתנייד ברכב פרטי במכונית לעיתים 2 אולי למשק בית ומתוך התכנון נראה שגם הם יהיו בפקקים ואולי פקקים יותר חמורים מהפקקים שאנחנו מכירים היום

דובר 1: זה די מדהים שזה קורה , כי בעצם אנחנו יודעים שהפרברים האמריקאים שתוכננו בימים  שנפט היה זול ובשפע הם לא כמותיים בעולם הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו ובטח שזה שיהיה בעוד 20 שנה אנחנו יכולים להבין פרברים שנבנו בשנות ה-50 60 אבל פרברים שנבנים היום איך זה קורה , מי מי דוחף את זה ?

דובר 2: אכן הנושא הוא תוצר של חוסר חשיבה תכנונית טווח ארוך וחוסר שיתוף פעולה בני משרדי הממשלה השונים והרשויות וכל הגורמים האחראים על התכנון והבעיה שלנו יותר חמורה מהבעיה של אמריקה כי בעוד להם יש את המרחבים הגדולים לשימושים כגון הבינוי , דליל , צמוד קרקע

דובר 1: השכר מאוד גדול עדיין אצלנו

דובר 2: אין הרבה יותר מדי שטחים פתוחים בטוחים שנשארו לנו וחבל לבזבז אותם , כלומר הדרך הנכונה יותר תהיה לבנות בצורה צפופה יותר את מרכזי הערים הקיימות , לעבות אותם , לשפר הליכה ברגל ורכיבה באופניים בתוך הערים

דובר 1: זאת אומרת לעשות עירוב שימושים גם שעה שהבית והעסק לא נמצאים במקום כל כך רחוק אלא אם הם משולבים בין אותם אזורים

דובר 2: כן כל הדברים שחשובים לנו לצרכי הקיום האנושי שיהיו לנו במרחקים סבירים ונגישים שאפשר להתנייד איתם גם ללא מכונית ולגבי הנסיעות יותר ארוכות שיהיה לנו תחבורה ציבורית יעילה שתשרת את כולם ככל האפשר לפחות בניידות בן הערים

דובר 1: ובתוך הערים לאפשר יותר תחבורה לא ממונעת או תחבורה קלה , אופניים , אופניים שיתופיים קורקינטים,  אופנועים , טוסטוסים

דובר 2: כן אופניים זה למשל כלי תחבורה מצוין וגם הליכה ברגל גם מבחינה הנדסית אפשר לשנע כמות גדולה של אנשים על יחידת שטח בבת אחת וגם מבחינת האפקטים הסביבתיים , הבריאותיים , האפקטים גם החברתיים , הבטיחותיים , זה דבר שהרבה ערים בעולם כבר הבינו ומקדמות והגיע הזמן שגם אנחנו בישראל נקדם את זה

דובר 1: בתקופת המגפה רבים מאיתנו הם אלו שהיו עדיין עובדים , עובדים מהבית ויש חברות למשל בתחום ההייטק שהבינו שעבודה מהבית זה דבר שיכול לעבוד ואפילו הכריזו שהם לא יחזרו בשנים הקרובות או בכלל לעבודה במשרדים כמו שהכרנו לפני המגפה , עבודה מהבית זה לא משהו שמקל באופן משמעותי על הפקקים ?

דובר 2: לפחות הניסיון שלנו עד עכשיו מראה שהעבודה מהבית לא שינתה באופן מהותי את העומסים בתחבורה , קודם כל עבודה מהבית זה דבר לא חדש בכמה מדינות בעולם שהתפתחו יותר מישראל מהבחינה הזאת כמו למשל סקנדינביה , הולנד ושם אנחנו רואים שדווקא אלה שעובדים מהבית נוסעים אותו דבר אם לא יותר מאלה שעובדים ממקום העבודה הרגיל

דובר 1: אבל לא לעבודה

דובר 2: לא לעבודה בהכרח , לפעמים נסיעות לצורכי עסקים , לפעמים נסיעות לצרכים אחרים , אז יש לזה כמה הסברים , חלקם אולי חברתיים חלקם פסיכולוגיים , אבל יש לנו כנראה איזשהו צורך בהתניידות נורא בסיסית

דובר 1: זאת אומרת אנחנו איבדנו את השעות שהיינו מחוץ לבית כשהיינו בעבודה ואנחנו צריכים  להשלים את זה להיות מחוץ לבית לדברים אחרים

דובר 2: כן רוצים או צריכים אפילו יכול להיות שזה צורך , אולי אפילו צורך ביולוגי של הבן-אדם כייצור להתנייד לא להישאר באותו מקום , יש לזה חשיבות גדולה , יש לי מחקרים שערכתי בנושא שמראים שגם יש שינויים טכנולוגיים או תשתיתיים לאורך זמן לא משנים את האופן התניידות שלנו שהוא משהו כמו סדר גודל של שעה פלוס ביום בין אם זה אנשים שעובדים מרחוק ובין אם זה אנשים שעובדים בשגרה וגם דרך אגב נתונים של ספירת תנועה על גבי כבישים בארץ מראים שגם בתקופות מקבילות בשנה שעברה ולפני שנתיים במספר רכבים על הכביש לא היה גבוה באופן מהותי ממספר הרכבים בתקופת הקורונה לפחות על חלק מהכבישים שנעשתה עליהם ספירת תנועה

דובר 1: ואיך אתה חוזר הביתה היום ?

דובר 2: היום אני אחזור באוטובוס , אני מתנייד באוטובוס בדרך כלל , מאוד נוח לי ונעים לי במהלך הנסיעה אני יכול לשמוע פודקסטים מעוניינים ולנצל טוב את זמני וגם להגיע קצת יותר רגוע מאולי חלק מהנהגים שנמצאים בפקקים וצריכים להשתלב בתנועה ולהיזהר שלא לעשות תאונת דרכים יחד עם זאת במדינת ישראל של 2020 יש גם חסרונות מאוד משמעותיים לתחבורה ציבורית ככה שאם מחוץ לרשת העירונית קשה מאוד להתנייד בתחבורה ציבורית וגם יש מועדים שבהם התחבורה הציבורית אינה פועלת או שנותנת שירותי מאוד חלקי אז שם יש לנו עוד הרבה מקום לשיפור

דובר 1: ומה לגבי העתיד אנחנו מדברים על הריבוי האוכלוסין והגידול במספר המכוניות , אבל חלק גדול מהמכוניות ובסופו של דבר אולי כולן יהיו מכוניות אוטונומיות , מכוניות שאין צורך במכונית לכל אדם או שתי מכוניות לכל משק בית , מכיוון שהמכונית לוקחת אותך שם אותך במקום וממשיכה לנסיעה הבאה שלך וכשאתה רוצה עוד נסיעה פשוט מזמין מכונית אחרת , אז זה תחבורה ציבורית מצומצמת , התחבורה חציבורית חצי ציבורית חצי פרטית אבל היא לא מצריכה לא את כמות כלי הרכב ולא את כמות מקומות החניה וכנראה לא את כמות הכבישים לצורך אותן הנסיעות

דובר 2: כן זה סוג מסוים של תסריט עתידני שיכול להיות שהוא אוטופי באופיו , אבל יש כאלה שמציירים גם תמונת עתיד שונה לחלוטין שבה , לצורך העניין מכוניות שנוסעות ללא נהג ייסעו בחלקן ריקות כי הם ניסו לשרת איזשהו ציבור להגיע אליו

דובר 1: כמו שאנחנו רואים את המכוניות שמובילות את האופניים בתלופן אז אנשים נוסעים מנקודה א' לנקודה ב' ואז כל האופניים מצטברים בנקודה בית ואף אחד לא מחזיר אותם , צריך מכונית בשביל להחזיר אותם  לנקודת המוצא ,

דובר 2: כן אז אנחנו כנראה נראה גם כמות לא קטנה של מכוניות נוסעות לא רק ללא נהג אלא גם ללא נוסעים וגודשות את צירי התנועה ואולי גורמות לפקקים ואנחנו גם נראה סוגים חדשים של ביקוש מן הסתם , אני שמעתי פעם מישהי מדברת על הרעיון של מכוניות אוטונומיות ואומרת איזה יופי אז אני עכשיו לא יצטרך להוציא את הכלב שלי לטיול , המכונית האוטונומית תוציא אותו לטיול ואז אפשר שם באמת כל מיני ציבור שלא ישתמש קודם במכוניות , מה לגבי ילדים קטנים שמסיעים אותם לחוגים ולפעילויות

דובר 1: לשלוח את המכונית להביא קניות , להביא אוכל שהזמנו מהפיצרייה

דובר 2: נכון

דובר 1: ואז אנחנו מגדילים בעצם את מספר הנסיעות , יוכלו לעשות כמה נסיעות במקביל ,מכונית 1 תנשלח לקחת ילד מהגן ,מכונית שנייה להביא קניות מהסופר ומכונית שלישית לאסוף את הכלב מהמספרה

דובר 2: נכון מאוד , מהמספרה את הכלב ?

דובר 1: לפעמים כלבים צריכים להסתפר זה גם קורה

דובר 2: כן אז זה בהחלט שירותי דלוקס לכלב , יכול להיות שאנחנו נראה באמת בתחת תסריט כזה דווקא גודש תנועה משמעותי לעומת המצב הנוכחי

דובר 1: אני חושב שזה די מדהים שאנחנו מסתכלים על הקידמה , כן הקידמה יכולה לגרום לזה שיהיו  פקקים ללא בני אדם , זה חדשנות

דובר 2: בסופו של דבר הסיבה שאנחנו מתניידים על הדרך וזה חשוב לזכור זה כי אנחנו רוצים להשתתף באיזשהו סוג של פעילות חברתית או כלכלית שנמצאת במקום אחר , מקום גאוגרפי אחר שאליו אנחנו צריכים להגיע זאת מהות התחבורה , כל עוד אנחנו יצורים חברתיים וחברותיים גם , אנחנו נצטרך את זה ונצטרך להתנייד ולא ישנה שום דבר , אנחנו נמשיך להתנייד ולקראת העתיד הזה אנחנו צריכים לתכנן בצורה שבה הכי טוב , אנחנו נייצר את הפוטנציאל אינטראקציות בין אנשים שיפגשו זה את זה ויעשו ביחד דברים שטובים להם ואף על-פי כן נועה ננוע

דובר 1: פרופסור אראל אבינרי ראש המסלול הנדסה וניהול מערכות תשתית במכללת אפקה תודה רבה תודה רבה כדי לשמוע את הפרקים הבאים יש שמה לפודקאסט בספוטיפיי גוגל אפל דיזל או ביישומון האהוב עליכם עידו קינן