לתקשר, לעורר אמפתיה וגם לזהות פייק ניוז: כלי שפותח בהאקתון ההסברה באפקה- המכללה האקדמית להנדסה, מציע גישה חדשה – וגם פתרון טכנולוגי – להצגת הקייס הישראלי בעולם. הנחת המוצא: סיפור טוב הוא חזק מכל טיעון

לפעמים, כל מה שצריך זה סיפור. אבל כשצד אחד מספר סיפור ואילו השני מציג לו דאטה, תקנות או טיעונים רציונליים, נוצר דיסוננס והמטרה מתפספסת. ד"ר יפתח אשכנזי, סופר וחוקר ספרות העוסק במודלים של שפה ובחיבור שבין איכות הכתיבה האנושית לאפקטיביות הבינה המלאכותית, משוכנע שהדיסוננס הזה הוא מה שבולם אותנו במאמצי ההסברה לעולם. "יש סוגים שונים של סיפורים", הוא אומר, "צריך להבין אותם ולדעת להציג אותם. במקום לריב, להיעלב או לצאת צודק – ובינינו, מתי בפעם האחרונה מישהו שכנע מישהו בטוויטר? – מוטב להציג סיפור, או לקחת סיפור ולתת לו מסגור אחר".

עם החזון הזה הגיעו ד"ר אשכנזי והצוות שגובש סביבו להסברתון, האקתון למען ההסברה הישראלית באפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב. את התובנה החשובה ביחס לחוזקת הסיפור הם החליטו לתרגם לאתר מודולרי ובו מחסן של כלים ספרותיים. כלים שאיתם קל יותר לבנות נרטיב, להתאים את הנרטיב הזה לקהלי יעד שונים, ליצור עבורו ויזואליה, ולבסוף, לממשק אותו דרך API פשוט לפלטפורמות אחרות.  

"אנחנו יכולים לתת את השירות הזה לכל מי שחפץ, בין אם זה כדי לשפר את הכתיבה ובין אם לחשוף פייק ניוז, בוטים ומשתמשים פיקטיביים. זה יכול להיות כלי עזר לטובת כמות או איכות. העיקר שהמסגרת תישאר סיפורית – מסגרת של מעט שנותן המון ומותיר חותם". דרך נוספת לנצל את המערכת היא לתת לה רשימת מילים ופעלים רנדומלית עם פילטרים מוגדרים, וכך ליצור מטאפורות וצירופים אנושיים, הגיוניים וטובים. "אפשר לתקשר, להבין, לספר את סיפור הגבורה או הטרגדיה האישי שלנו מ-7 באוקטובר, לזהות בדיות. יש המון דרכים להשתמש בכלים ספרותיים-נרטיביים. מה שניסינו לעשות זה להנגיש חלק מהכלים האלו ולבנות עבורם את המסגרת, מתוך הנחה שסיפור הוא תמיד חזק יותר מכל טיעון".

לקריאה נוספת על הסברתון טכנולוגי 

צילום: נמרוד ארונוב