דובר 1: הכלכלה שלנו היום היא לינארית אנחנו לוקחים משאבים מכדור הארץ עושים איתם משהו ומהר מאוד הם הופכים להיות פסולת או זיהום כלומר בעיה כמה אנחנו רחוקים מהאסון אנחנו כבר בתוכו יש מדינות שאנחנו לא שומעים עליהן אבל החיים בהם כבר בלתי נסבלים בגלל הכלכלה הלינארית ירידה בחקלאות הגירה שינויים אנטי-דמוקרטיים שינויים ביטחוניים הידרדרות ביטחונית למשל באזור שלנו באופן מסורתי פתרונות הנדסיים שימשו כדי לנקות את הזיהום לטפל בבעיות היום ההנדסה והכלכלה המעגלית מציעה מודל טכנולוגי ועסקי חלופי שמאפשר למנוע את הבעיה במקור ע"י פיתוח שנמנע מיצירתם מלכתחילה על-כך אנחנו מדברים עם אבי בלאו ראש המכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית
דובר 2: אפקה טוק הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה
דובר 1: שלום אבי בוא נתחיל מה איך הגענו למצב הזה
דובר 2: הגענו למצב הזה בערך באמצע המאה ה-19 כשהתחילה המהפכה התעשייתית והתחלנו למכן ולהשתמש באנרגיה פוסיליית בעיקר בשביל לעשות את הדברים שעד אז עשינו בדרכים אחרות
דובר 1: ובתחומים אחרים האנרגיה הזה אולי הבולטת עם המוכר ביותר אבל יש גם מקומות אחרים שבהם אפשר להחליף שימושים לינארי בשימושים מעגלים
דובר 2: נכון זה בדיוק האתגר ואנחנו מחפשים את הדרך להחליף את הלינאריות במעגליות בכל התחומים הדוגמה הבולטת היא באמת אנרגיה אבל אם תיקח את החד פעמים גם דוגמה שהיא מאוד מאוד בולטת ומוכרת לכולנו כוסות פלסטיק החד-פעמיות וכל השימושים החד פעמים שאנחנו עושים גם אותם אנחנו רוצים לייצר איזשהו מנגנונים מעגלים אבל מפה אני יכול לקחת את זה כמעט כל תחום של עשייה האנושית מבנייה וכך אפילו מזון אתה כמו כל אזרח בישראל כנראה זורק כשליש מהמזון שנכנס אליך הביתה בגלל כל מיני סיבות זה פג תוקף לא אכלת הכל קנית יותר מדי איזה לינארי כי אתה בסוף ייצרת מזון וזורק אותו אבל היינו צריכים למצוא שיטות מהשדה ועד לצרכן בסוף כך שיהיה מה לעשות שוב עם החומר הזה זה חומר רב ערך מאוד היינו יכולים לעשות איתו עוד הרבה מאוד דברים לפני שאנחנו זורקים כמו למשל קומפוסט יכולתי לקחת את המזון ולייצר ממנו משהו קומפוסט שאני יכול אחר כך לפזר בקרקע ולהצמיח ממנו אוכל חדש היום מדברים גם על להצמיח מהקרקע סיבים שיכולים להחליף פלסטיק יכולים להחליף טקסטיל ויכולים להחליף חומרים לבנייה כלומר הייתי יכול לעשות עוד הרבה מאוד דברים עם הפחמן הגלום בתוך המזון שאנחנו זורקים כרגע
דובר 1: מה מצפה לנו בזמן הקרוב בשנים הקרובות לאור העובדה שאנחנו כן כלכלה לינארי
דובר 2: תראה הדוח של מדעני האו"ם שיצא לפני 3 ימים דוח מאוד חמור ומאוד מאוד מדאיג לא שהוא מחדש משהו אבל הוא כן קושר את ההתנהגות שלנו באופן אחד-אחד ערכי ותלוי לשינויים שאנחנו רואים במזג האוויר אז למה שצפוי לנו מה שכתוב בדוח של האו"ם זה מה שאנחנו מדברים עליו ב-30 השנה האחרונות זה בצורות יותר קשות זה עליה בעומס החום ובאירועי החום וגשמים יותר קשים ושטפונות אנחנו רואים את זה כבר קורה עכשיו אבל הדברים המדאיגים יותר הם הדברים שהם מחוץ לעין הציבור למשל המגוון הביולוגי למשל העובדה שאנחנו מאבדים הרבה מאוד מינים שאנחנו כאילו לכאלה רובנו העירוניים לא איכפת לנו כל כך מהר מהדברים האלו
דובר 1: אנחנו עדיין יכולים לאבד את היתושים
דובר 2: נכון ואנחנו גם רוב הזמן נמצאים מול מסכים ומול שירותים שנותנים לנו את כל מה שאנחנו צריכים אז אנחנו לא מבינים שהכל תלוי בתפקוד של מערכת אקולוגית שנמצאת מחוץ לערים ואנחנו בתור העירוניים לא מכירים את זה ולחינוך בתים מזה אבל זה הולך לאיבוד בקצב המהיר ביותר שקרה בהיסטוריה האנושית אנחנו כרגע בהכחדה השישית במספר שהייתה בכדור הארץ שאנחנו גורמים אותו אז זו בעיה 1 כמובן בעיית שינויי אקלים אבל עוד בעיה שאנחנו לא מספיק מוטרדים ממנה מה יוצר שינוי האקלים במערכות החברתיות הפוליטיות הדמוקרטיות שלנו ראינו מה שקרה בסוריה היום קושרים את זה לשינוי אקלים תראה מה קרה בגלל בצורות ושינוי במשטר החקלאי בסוריה איזו תופעת הגירה התחילה כתוצאה מזה ומה זה עשה למשטרים באירופה שחלקם ממש פנו ימינה בגלל התופעה הזאת אז החשש הוא שהיציבות הסביבתית הזאת יכולה להביא גם לשינויים חברתיים ואנטי-דמוקרטיים ועל זה כבר קשה לנבא מה זה יביא מבחינת היציבות של חברה אנושית
דובר 1: מה אנחנו רואים בהיבט הזה בישראל
דובר 2: בישראל נמצאת בהוצאות עולמי של שינוי אקלימי ישראל יכולה אולי להתמודד עם הרבה מהדברים שבהם לפתחנו בגלל יציבות כלכלית שיש לנו בגלל שיש לנו בטכנולוגיות להתמודד עם הבעיות אנחנו מטפילים את רוב המים שלנו אבל ישראל לא יכולה להתמודד עם מה שיקרה במדינות מסביבה מצרים תימן ירדן מצרים בעיקר תלויה המדינה
דובר 1: עכשיו העברנו לירדן המון המון מים מעבר להסכם כן
דובר 2: אבל זה לא רק המתן מים אלו מדינות שהכלכלה שלהם תלויה בחקלאות והאתגר של תחום האנרגיות המתחדשות האנרגיות המתחדשות ובכלל החישמול של הכלכלה שאנחנו רוצים בו כן אנחנו רוצים לעבור בדלקים פוסיליים לשיטות ייצור חשמל נקיות ולעבור גם למכוניות שלא שורפות לכהים אלא שהן משתמשות בחשמל שיוצר באופן נקי כל זה דורש הרבה מאוד מחצבים חדשים שאם אנחנו נמשיך להפיק אותם בצורה לינארית אנחנו נמשיך להנציח את הבעיה למעשה המחצבים האלו כל כך נדירים שהיום מחפשים אותם כבר בקרקעית האוקיינוס מה הבעיה של לחפש אותם בקרקעית האוקיינוס
דובר 1: זה מפריע לכל מיני חיים
דובר 2: עוד שטח שלא עוד לא כבשנו נכון ממש שלא הזכרנו שעוד לא כבשנו שעוד לא עשינו שם בעיות
דובר 1: ויש חשש שאנחנו כבר הולכים לשלוח גם לחלל נכון אתם רוצים להרוס עוד כמה כוכבים לפני
דובר 2: ופה באמת האתגר הטכנולוגי של כלכלה המעגלית לנסות לייצר את הפתרונות שמאפשרים לנו כמו שאמרת בהתחלה להגיע לתא הלינאריות להפסיק לעשות את זה בצורה וקטורית שלקחת משאב לעשות בו איזשהו שימוש ומהר מאוד בלית ברירה להיפטר ממנו אלא לייצר את השיטות שבהם הדברים נשארים במרקם המלא בתוך המערכת הכלכלית וזו הכלכלה והנדסה המעגלית
דובר 1: כשאנחנו נתקלים בכל מיני בעיות יש לנו נטייה לבוא למדע ולטכנולוגיה ולהגיד להם תתקנו את זה בבקשה אז זה משהו שהולך לקרות זה משהו שיתוקן באמצעים הנדסיים וטכנולוגיים ומדעים
דובר 2: שאלה מצויינת ההנדסה והטכנולוגיה יכולה לעשות הרבה דברים היא לא יכולה להקפיא מחדש את הקרחונים ולא יכולה להעלות את ה-PH באוקיינוסים כלומר להוריד החומציות באוקיינוסים כבר יש גבולות למדע ולטכנולוגיה אז מה כן התפקיד של המדע והטכנולוגיה קודם כל לצעוק מספיק חזק כדי שכולם יבינו שאנחנו עומדים להגיע לנקודת האל חזור ועכשיו חייבים להשתנות המדע עושה את זה הוא צורח עלינו בשנתיים האחרונות הרבה יותר חזק ויש גם תפקיד להנדסה שהוא לפתח את הפתרונות בגבולות של הנשמה שאפשרי כן אמרתי לא נוכל להקפיא את הקרחונים אבל כן אנחנו יכולים לתת פתרונות בתחומי האנרגיה המתחדשת בתחומי כלכלה מעגלית היא אבל זה לא רק לפתור את הבעיה אחרי שנוצרה זה באופן מסורתי תמיד הסתכלו על ההנדסה בואי תפתרי לנו את הבעיה שאנחנו איכשהו יצרנו זה התחום המסורתי של הנדסת סביבה של בכלל הנדסת שחושבות על תחום הקיימות עכשיו אנחנו מדברים גם על דבר אחר אנחנו מדברים על לא לייצר את הבעיה במקורה אנחנו מדברים על תכנון שמתייחס למה שיקרה עם המוצר שאתה מכניס לשוק בסוף החיים שלו אם אתה הצהרת מצלמה פיתח את המצלמה לטלפון שהיא מאוד זולה אבל היא מתגלגלת אחרי שנה ואז צריך לזרוק את כל הטלפון בגלל שהמצלמה שאתה מתחתיו בגלל שרצית שתהיה זולה ובגלל שלא חשבת על סוף החיים שלה היא דורשת להחליף את כל הטלפון אז מישהו אחר טוב שזה לא אתה אולי מהנדס אחר צריך להתמודד עם הבעיה שאתה יצרת ברוב המקרים הוא לא יתמודד עם זה כי אתה לא תכננת לעלות המערכת בצורה שיהיה לו זול ופשוט להתמודד עם זה
דובר 1: אז זה הפך לחלק מהבעיה אבל אנחנו רואים פה לחץ כלכלי אם אני לא אקנה אייפון חדש כל שנה אז אפל לא תהיה החברה השנייה או השלישית בגודלה
דובר 2: בכלכלה הלינארית בוודאי
דובר 1: אבל יש אינטרס כלכלי שהכלכלה תהיה לינארית אני לי יש בבית מיקרוגל שיש לי אותו 20 ומשהו שנה והוא עובד הוא מיקרוגל תנור והוא עובד הוא תוקן פעמיים והוא עובד הטלפון אני כאילו אני לא אני זה מצחיק אותי אני לא מה אני אעשה עם הטלפון הזה
דובר 2: נכון ז"א
דובר 1: הוא אפילו לא בנוי לכך שישדרגו את זאת אני לא יכול להוסיף לו זכרון אני לא יכול לא סוללה לסוללה טובה יותר הייתי לזרוק אותו לקנות חדש
דובר 2: כל מה שאתה אומר נכון חוץ מהמילה צריך לנכות כתוב שהידוע היריב
דובר 1: נצרך צריכה
דובר 2: נכון נכון ובכל זאת חש בילד שגדל בכלכלה לינארית שמורגל בכך שחברות רוצות למכור כמה שיותר ומזה הן עושות כסף
דובר 1: זה ציזבאט של פחות מ-50 שנה זאת אומרת אני זוכר את ההורים שלי מדברים על זה שהם היו הולכים עם צנצנות ובקבוקים מזכוכית למכולת וממלאים אותם לא היה אריזות חד-פעמיות
דובר 2: נכון וברגע שאנחנו מביאים את הדוגמאות האלה אנחנו מאבדים את רוב הקהל כשאנחנו מדברים על כלכלה מעגלית שבה הרבה דברים אנחנו באמת צריכים רגע להירגע או כמה רגעים להירגע מאוד ולהפסיק עם הכלכלה לינארית למה יש פה גם תפקיד שלנו כצרכנים אין ספק ויש גם תפקיד טכנולוגי והתפקיד של הנדסה המעגלית אם פעם הסביבה דיברה על מה צריך לעשות ואיך אנחנו צריכים לחזור להיות סבא וסבתא זה היום ההנדסה המעגלית מדברת על איך להנגיש ולעשות את זה קל וזול לאנשים להשתמש בפתרונות שבעצם אנחנו רוצים שהשתמשו בהם אם היום בשביל לעבור מתנור גז לתנור חשמל שיותר טוב סביבתית באמצעות המידע אגב מבחינת זיהום האוויר בבית אני צריך לעשות הרבה מאוד מאמצים שהם לא נוחים לי אז אני לא עושה אותם אז תפקיד ההנדסה ולייצר את הכלים וגם את המנגנונים הכלכליים העסקיים על מנת שכל זה הרבה יותר פשוט לכולם
דובר 1: על איזה כלים אנחנו מדברים למשל
דובר 2: אנחנו מדברים אז בראש ובראשונה על כלי תכנון הנדסי אני צריך שהמוצר אותו מיקרוגל לתיקון שאתה קונה יהיה נוח לתיקון למשל ואותו מהנדס או מהנדסת שפתחה את המוצר צריכה לחשוב מראש על למה זה יהיה זול ולמה זה יהיה קל לתקן אולי היא צריכה אפילו להדריך אותך איך לעשות את זה
דובר 1: יש מאבק באירופה ובארצות הברית על הזכות לתקן משהו שזה מדהים שאנחנו נכנסו לעולם כזה שבו האפשרות שלנו טכנית וטכנולוגית לתקן משהו היא לא מובנת מאליה לא מדבר על אפילו על חברות שאומרות אם אתה מתקן בעצמך אז האחריות פגה אלא שאתה לא יכול אין לך את המידע הזה הוא לא נגיש הוא סודי הוא קנייני
דובר 2: נכון כי הם רוצים שהמוצר יתקלקל כמה שיותר מהר על מנת שאתה תבוא ותקנה מוצר אחר עושה את זה זה כמעט אפילו יעד תכנון זה נקרא דיזיין פורום סלי SENSE אנחנו מתכננים את המוצרים להתקלקל וזה לא רק תכנון לתיקון זה גם תכנון לעמידות וגם תכנון שמאפשר לי כיצרן לדעת לפני שהמוצר הולך להתקלקל וזאת הקלת שבר לדעת שהוא הולך להתקלקל ולתקן אותו לפני יש בפיתוח נפלא שראיתי לא מזמן אחת הבעיות למשל באנרגיית רוח בטורבינות רחבי שהן נמצאות בגובה של 180 200 מטר מעל פני הקרקע ולתקן את תקלה שקורת שם זה חתיכת סיפור אז באו כמה חבר'ה עם יכולת רחפנית ויכולת איבוד תמונה ויכולת AI ומרימים רחפנים מעל הטורבינות והם מצלמים את מה שקורה שם מזהים סדקים זעירים בטורבינות שאף אדם לא יכול לראות בטח לא כשהוא נמצא בגובה של 200 מטר ומתמודד ברוח שולחים את הצילומים האלה לענן מאבדים את זה שם בעין ואז אתה יכול לתקן תקלות לפני שהם בכלל קורות והופכות לתקלת שבר שמשביתה ואתה צריך לזרוק ממש לזרוק את כל הטורבינה ועד עד 1 הבעיות הסביבתיות שמתפתחות באירופה זה אותה הפסולת של הדברים הטובים של פנלים סולאריים לטורבינות רוח אז יש גם את העולם של תחזוקה מונעת ויש גם את העולם של שוב אנחנו עדיין בדומיין של התכנון יש את העולם של להסביר למערכות תכף אני אסביר למה אני מתכוון ממה המוצר עשוי כך למשל בתחום האופנה נזרקים כ-50 מיליון טון של פריטי אופנה בשנה באובדן כלכלי של 100 מיליארד דולר בשנה מהסיבה הפשוטה שמערכות המחזור לא יודעות ממה עשוי הבגד ולא יודעות למחזר אותו לא יודעת אם החולצה שלי עשויה מפלסטיק או מכותנה מכיוון שכך היא לא יודעת איך אני מחזיר את זה אם הייתי יכול שהחולצה תספר למערכות המחזור ממה היא עשויה במכון המחזור היו יודעות לאן לשלוח אותה לאיזה זרם לשלוח אותה אז היינו מצליחים להגדיל את המחזור בתחום נורא פשוט כביכול שנקרא אופנה איך חולצה תספר ממה היא עשויה יכולת שני יכול לשלב בסיב הרפואי יש חיישן במערכות המחזור שיודע לקרוא את זה ויודע להגיד האם זה טקסטיל האם זה פלסטיק ויודע למחזר את זה ככה את זה ככה יש גם הרבה טכנולוגיות בתחום התכנון שאנחנו צריכים להביא בחשבון על מנת שיהיה קל וזול לעשות משהו עם המוצר בסוף החיים שלו וזה 1 זה עולם שהתכנון העולם השני והעולם של המודלים העסקיים שגם אותו צריך לשנות כמו שאתה אומר אני צריך לזרוק את הטלפון כי הוא כבר לא אופנתי יצרו לך את הצורך הזה ליצור את הצורך הזה מכיוון שזה המודל העסקי היום חברות מרוויחות מכמה הם מוכרות מכמה ציוד במכון במודלים העסקיים החדשים של כלכלה מעגלית חברות מרוויחות ממספר לקוחות לא ממספר המכירות שהם לא מכמות החומרים שמכרו לך אלא מהשירותים שהם נתנו לך תחשוב על זה ככה שאתה לא באמת צריך מכונת כביסה בבית אתה לא צריך את מכונת הכביסה אתה צריך בגדים נקיים עם איזושהי דרך להביא לך את הבגדים הנקיים מצידך שלא תהיה לך מכונת כביסה בבית וכמובן יש כזאת דרך אני יכול לתת לך את הכביסה כשירות אני יכול לשים לך מכונת כביסה בבית המכונה תישאר שלי אתה תקבל את הבגדים הנקיים ותשלם לאימפריית כביסה מה היתרון שלי אבל שברגע שאתה רוצה לשדרג את המכונה או משהו התקלקל בה אני תכננתי אותה ככה שיהיה קל וזול זוכר שדיברנו על זה להיות קל וזול לתקן אותה כי זה אינטרס שלי עכשיו אני עדיין הבעלים של המכונה אני רוצה לדעת שמתפקדת ל-20 שנה אצלך כי ככל שהיא תתפקד ליותר זמן אתה תמשיך לשלם לי ואם היא לא תתפקד הזלזול לתקן אותה לכן אנחנו מסתכלים כבר על מודלים עסקיים של מכירת שירות במקום מכירת המוצר ואין הם מתחילים לשנות את הכלכלה מלינארית למעגלים כיוצרת זהות אינטרסים בין הסביבה לבין היצרן לבין הצרכן ויש הרבה מאוד השפעות של זה על ה על החברה וכך למשל בתחום של אשר עם כל מי של כלכלה שיתופית אלא זה גם הופך להיות מודל עסקי ברמת ה-B2B אם אני יכול היום להחכיר ציוד רפואי אין סיבה ש-MRI יישב בבית חולים במשמרת בוקר שעובדים איתו הוא יעבוד ואז במשמרת ערב במרשם בית החולים לישראל שאין לפעמים משמרת ערב אז הוא לא יעבוד למה לא להעביר חולים לבית חולים אחר להשתמש ב-MRI שנמצא בבית חולים שלא מנצל את ושוטר ואת הכלכלה השיתופית שהיא חלק מהכלכלה המעגלית מאפשרת לי פתאום ניצול טוב יותר של המשאב גם ברמת ה-B2B הביזנס וביזנס וגם ברמת הביזנס תוקן ציון
דובר 1: זאת אומרת שיש במקום תחרות או חלק מהתחרות הופך לשת"פ משה ישראל היום מודפס בדפוס הארץ לפני שהוא קנה בדפוס משלו כן ולמרות שהם מתחרים אבל משתפים משאבים כדי לבנות עוד בדפוס נכון שלא צריך הרבה דפוס השני יש את ה-CAPACITY
דובר 2: איפה שיש היגיון כלכלי זה נכון
דובר 1: אתה ראש מכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית הפתרונות שאתם מדברים להם שאתם מלמדים את הסטודנטים שלכם הם הנדסיים או הכלכליים ומשולבים
דובר 2: הנדסיים כלכליים ומערכתיים כשאנחנו מדברים על כלכליי
ם חשוב להבין שאנחנו לא מלמדים כלכלה זאת אומרת וסקולרי אקונומי לעסוק על קומיקס לחנויות דיסציפלינה אנחנו מחליפים מבתי ספר הכלכלה מסתכלים על כלכלה כמערכת חברתית שבעצם מייצגת את היחס שלנו לסחורות וטייח שלנו זה לזה כלומר שיטות השכר שבנו ובילינו עכשיו חלק מהשיחה בהבנה שנדרש שינוי במודלים העסקיים ובתפיסה שלנו של מה זה מוצר ואיך אנחנו סוחרים בו אז כן בהחלט זה חלק נכבד מהחשיבה חדשה של המהנדסים צריכים להכיר כי כאילו במודלים העסקיים החדשים אנחנו גם מלמדים את כלי התכנון זאת אומרת את שיקולי התכנון של מהנדס צריך להביא בחשבון כאשר הוא מכניס מוצר לדעתי בפודקאסט הראשון פה פרופסור מויאל דיבר על האילוצים שיש למהנדס כאשר הוא מפתח מוצר והוא דיבר על על מיקום ועלה ועל זמן ועל תקציב ואנחנו בכלכלה מעגלית ובהנדסה מעגלית מוסיפים עוד אילוץ אין ברירה אלא להוסיף עוד אילוץ וזה מה יקרה אם המוצר בסוף החיים שלו האם חשב תערוך חשבת על זה שאת תכננת את המוצר על נצטרך להתמודד איתו וכמה זה יעלה לו בעוד 3 שנים כאשר המוצר יגיע לסוף חייו המוצר יכול להיות מוצר מאוד פשוט שמחזיק אריזה כעין שמחזיקה דקה בחוליות בניין שמחזיק 50 שנה וגם לו יש משמעות בסוף החיים שלו וצריך אבל זה בשלב תכנון הבניין אני
דובר 1: זוכר דוגמה ששמעתי על חברה שעושה אריזות שהן מתכלות ויש בתוכן זרעים נכון שכשאתה זורק את האריזה של גלילי
דובר 2: ואתה נכון
דובר 1: אצמיח משהו אתה תורם לא רק שאתה לא פוגע בסביבה אתה תורם לסביבה נכון עוד צמחים עוד קליטה של CO 2 נכון
דובר 2: אז באמת יש חשיבות מחוץ לקופסה שגם מאפשרות לו רק כדי לייצר פחות נזק אלא לייצר יותר תועלת זה נקרא בשפה המקצועית שלנו נותר הורידו שורפות פוינט בקונגרס יו"ר הנד ברנדט להגדיל את ההשפעה החיובית של חברו להקטין את ההשפעה שלילי זה אנחנו לומדים את כלי הדיזיין לנצל כלי חשיבה רפואי שטכנולוגיה מיוחדת שההנדסה המעגלית המציאה עליה אלא בעיקר בעיקר כלי תכנון ואילוצי חשיבה שירי חשובים כאשר החוב פותחים מוצר חדש או פתרון חדש אנחנו לא יכולים להתעלם גם מה מהמערכת כמו שאתה דיברת לשיתופי פעולה ועל ועל מציאת מנגלים שיתוף פעולה אז אז גם אנחנו מדברים על השינוי המערכתי וניסח דוגמה מרסדס בנד אנחנו מכירים אותה כחברת מכוניות היא באמת מייצרת מכוניות חשמליות אבל אין כמעט סתם במכונית חשמלית אם אתה לא יכול לטעון אותה ולכן בארצות הברית למשל מרצדס ביינס יש לה חברת בת של חברת אנרגיה מרצדס אנרג'י ומה שהיא עושה והיא מספקת אצלה לפתרונות גם את המכונית החשמלית וגם את תשתית הטעינה ואפילו את פתרון ייצור החשמל ענקיים באמצעות פנלים סולאריים אז מרסדס בנד ענקית ויכולה לעשות את זה בארצות הברית במקומות שבהם אתה לא יכול להשתלט על קולה HORIZONTAL התחום שנדרש לטובת טעינה חשמלית אתה צריך לשתף פעולה ובהרבה מקרים אתה צריך לשתף פעולה עם גופים שרון שהמתחרים או שאתה לא רגיל לשתף איתם פעולה דמיאן לתחום האריזות הזכרת את האריזה חברה יכולה לייצר האריזה הנפלאה שניתנת למחזור אין סוף פעמים אבל אם הרשות המקומית שהיא בסוף היא זאת שאוספת את הפסולת לא יודעת להעביר את זה למסלול הטיפול הנכון אז לא עשית כלום והגיע לפח ולכן פתאום אתה מוצא חברות יצרני אריזות ומותגים שבסוף שמים את השם שלהם על האריזה וקבלני פסולת משתפים פעולה בשביל לבנות פתרון הגליל וזה באמת הדבר השלישי שאנחנו מלמדים את השינוי המערכתי שדורשת אותם שיתופי פעולה שהם מחוץ לפעמים בתחום הנדסה אבל בלעדיהם הפתרון הנדסי לא מלא ולא מעגלים
דובר 1: ישראל היא לא מדינה משמעותית מבחינת גודל גם בזיהום גם בצריכה וגם בעצם גודלה יש לנו תפקיד חשוב בתוך המערכת הזאת בתוך המעבר הזה לכלכלה המעגלית
דובר 2: אז הרבה פעמים באמת זה הטיעון שנשמע כנגד ה-2 סביבתי עזב ישראל קטנה זו תשפיע לא
דובר 1: הולך לדבר עם סין הודו ארצות הבריצ
דובר 2: וכמו שאומרת ועדת אדיר עם מנכ"ל משרד האנרגיה עכשיו למקסם את היכולות שלנו לעשות כסף מהגז הטבעי שיש לנו ואם בהעדר במילים עדינות של אתה יודע מה יקרה לעולם כי אנחנו יש לנו הזדמנות פה אם דאז ונכון לעשות כסף זה אבסורד זה מכעיס אותי ברמות ששאין לתאר שאנחנו טרמפיסטים ואנחנו מדינה שטופת שמש אנחנו לא גרמניה שוודיה וסקנדינביה שבאמת ואולי אלה הם תירוץ אחר וגם הם בורסות יותר אנרגיה מתחדשת מאשר אנחנו אם אנחנו רוצים לנצל באמת מתחת הטיעון הזה שאנחנו קטנים ולא משפיעים השיא נכון שאנחנו קטנים ולא משפיעים אבל זה לא אומר שאין לנו חובה לעשות את כל מה שישר עושים כי זה קשה לכולם וכשמכניסים וקשה בוודאי לארצות הברית לצרפת ראינו מה קרה בצרפת כאשר הנשיא ניסה לעלות את המס על קים ובנים על מנת לצמצם את ההשפעה הקלינית אז כאשר כולם וגם אנחנו יש לנו תפקיד בתוך זה זה דבר אחד האחריות המוסרית הדבר השני ובאמת מהקן ישראל יכולה לתרום בתוך המהלך הזה אתה מבין למה אני מכוון וזו כנראה חוזקות שלנו שזה החוזקות הטכנולוגיות כלומר יכול להיות שאנחנו לעולם משפיע מה זה יכול להיות אנחנו לא נשנה את תמונת גזי החממה בעולם בגלל השינוי התנהגות שלנו אנחנו בהחלט יכולים להציע לעולם פתרונות בעיקר בתחום הטכנולוגי שהם יכולים לעשות את זה כמו שאמרנו קודם קל יותר זול יותר לעשות את הסוויץ' מהמיקרוגל לזה שיש אצל רוב האנשים שהוא מתקלקל מהר למיקרוגל שיש אצלך שהוא ניתן לתיקון ושהוא עמיד לסיכום
דובר 1: מה אנחנו יכולים לעשות היום אחרי השיחה הזאת אחרי ששמענו את הדברים האלה מה יכולים לעשות כדי לשפר את העולם כל אחד מאיתנו וכמדינה זהו
דובר 2: אז בוא נעשה הפסקה אז אני רוצה להתמקד במה מה יכולים לעשות סטודנטים שלומדים באפריקה הבוגרים של אופק או כאלה ששוקלים ללמוד הנדסה אז אני רואה את הדברים כך שאם יש לך או לך את הפריבילגיה להיות כזה שיכול להיכנס ללימודי הנדסה ולסיים לימודי הנדסה שזה שני דברים שונים לפעמים אז קיבלת זכות קיבלת מתנה ואז השאלה מה אתה עושה עם המתנה הזאת האם אתה הולך לעבוד במקום שהוא שהוא לא משפיע בכלל על המשבר הכי גדול של נשותיהם מתמודד איתו או שאפילו יוצר נזק זו בעיה קיבלת מתנה וטל לא רק מבזבז אותה יכולת לחלק מהבעיה אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר שאנחנו שוב בדומיין של הנדסה יכולים לעשות זה לעשות זה לקחת את הידע שלנו ולטייל אותו למקומות שהם חלק מהפתרון דיברנו על זה בשיחה הזאת מה הפתרונות שאנחנו אוכלים לייצר לבעיות ומה הפתרונות שאנחנו כן לייצר כדי שלא יהיו את הבעיות במקור פועל לייצר את הפתרונות מראש באמצעות כלי התכנון לקחת את הכינים שקיבלת ולקחת את המתנה הזאת שקיבלת ולעשות את הטוב לעשות איתה חלק מהפתרונות ולא ללכת למקומות שאולי הם משתלמים יותר כרגע בטווח הקצר כלכלית אבל הם לא מנצלים את המבזבזים את המתנה הזאת שקיבלת כי אין מישהו שיכול ללמוד הנדסה
דובר 1: ראש מכון אפקה להנדסה וכלכלה מעגלית תודה רבה תודה רבה
פרק 20 - זו ההזדמנות האחרונה להציל את כדור הארץ. האם נצליח? | אבי בלאו - ראש מכון אפקה לכלכלה והנדסה מעגלית
שתף לינק באמצעות:
https://arabic.afeka.ac.il/about-afeka/afeka-news/articles/פרק-20-זו-ההזדמנות-האחרונה-להציל-את-כדור-הארץ-האם-נצליח-אבי-בלאו-ראש-מכון-אפקה-לכלכלה-והנדסה-מעגלית/WhatsApp
Facebook
Twitter
Email
https://arabic.afeka.ac.il/about-afeka/afeka-news/articles/פרק-20-זו-ההזדמנות-האחרונה-להציל-את-כדור-הארץ-האם-נצליח-אבי-בלאו-ראש-מכון-אפקה-לכלכלה-והנדסה-מעגלית/