פרק 24 – מה לובשים לחלל? | ספיר לזר, מנהלת מחקר בחברת StemRad ובוגרת אפקה

דובר 1: חקר החלל תחום מסעיר שמושך אליו הרבה עניין אבל עד  השנים האחרונות העיסוק בו נחשב לפריבילגיה של מתי מעט שנבחרו בקפידה ע"י סוכנויות חלל רשמיות של מדינות אבל מאז שנכנסו חברות פרטיות לתמונה והפכו את תיירות החלל לדבר של ממש בהתחלה לעשירים ואחר כך אולי גם לשאר האנשים התחוללה מהפכה שמשנה לחלוטין את פני הדברים חברות רבות קמות כיום בשביל לפתח כלים וטכנולוגיות שיענו על הצרכים הייחודיים של המסע לחלל החברות הללו זקוקות למגוון רחב מאוד של מהנדסים ובעלי מקצועות אחרים על מנת להתמודד עם האתגרים של המחר ספיר לזר היא בוגרת אפקה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב שעובדת כיום ב-1 החברות האלה היא תספר לנו פה בפודקאסט עליו בפרויקטים שבהם מעורבת תסביר איך חקר החלל הפך להיות תחום רלוונטי ונגיש וגם תזמין את הסטודנטים במכללה להצטרף למועדון שיכול לפרוץ בפניהם את הדרך להעתיק תגיד שבו אין גבולות

דובר 2: אפקה תוק

דובר 1: הפודקאסט של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב מדברים הנדסה שלום ספיר שלום עידו מסלול הקריירה של היה עד היום קצר יחסית אבל די מהר הגעת לעסוק בתחום מרתק ונחשק תספרי על הדרך שעברת

דובר 2: אז למדתי במכללת אפקה הנדסה מכנית התמחויות מכניקת המוצר ומדע החומרים אני עובדת מזה שנתיים וחצי כמנהלת המחקר בחברת תמרן שהיא אמרה שהיא למעשה המשרה הראשונה שלי בתחום

דובר 1: מהלימודים ישר לתפקיד של מנהלת המחקר זה קפיצה יפה הצטיין בלימודים האמת

דובר 2: האמת שהיו לי קצת קשיים במעלה הדרך אובחנתי ממש לפני תחילת הלימודים בהפרעות קשב וריכוז והדרך לא היתה קלה  אבל אני הצלחתי לעבור אותה ולסיים את הלימודים אפילו בשנה הרביעית קיבלתי תעודת הצטיינות שנתית בהתמחות שלי

דובר 1: המרצים נהגו להגיד לך שאת קצת אסטרונאוטית כי זה מה שאמרו לי בבית ספר

דובר 2: כן טיפה אמרו פה ושם

דובר 1: אז איך בעצם איתרו את אותך מצאו אותך איך הגעת לשם

דובר 2: אז זה שאלה מצוינת הגעתי למשרה במקרה כאשר ראיתי בעצם מלווה של בת דודה שלי בסיור כיתתי במרכז פרס לחדשנות והם בעצם היו בסיור ואני חיפשתי עבודה הסתכלתי בין הדוכנים השונים וראיתי את הדוכן של STEMRAD שלחתי קורות חיים ומאז ההיסטוריה

 דובר 1: ומה STEMRAD עושה

דובר 2: STEMRAD היא חברה הישראלית אמריקאית שמפתחת מייצרת ומוכרת ציוד להגנה מפני קרינה מייננת

דובר 1:  כקרינה מייננת זו קרינה שמזיקה לגוף ולכן אם אנחנו נמצאים בקרבה של קרינה כזאת למשל כורים גרעיניים למשל חומרים רדיואקטיביים למשל קרינה קוסמית אנחנו צריכים אמצעי הגנה את מדברת רק על אמצעי הגנה לבני אדם או גם למכשור

דובר 2: אז אנחנו מייצרים בעיקר אמצעי ההגנה לבני אדם זה תחום ההתמחות STEMRAD חברה מאד מיוחדת כי בעצם אין אף חברה בעולם שעוסקת בתחום הזה ובאמת ההשראה להקמת החברה נבע מהאסון צ'רנוביל מהנדסים וכוחות הצלה נחשפו שם לה קרינת גמא ונפגעו מכך מתוך הצורך הזה נוצר המוצר הראשון של החברה 360 כמה שזה חגורה להגנה מפני ההתפרצויות בכורים גרעיניים

דובר 1: שאת אומרת חגורה את מתכוונת כמו חגורה אני לובש חגורה של המכנסיים

דובר 2: דומה זה יותר מעין ווסט כמו שיש לחיילים בעצם המוצר מבוסס על הגנה סלקטיבית כדי להגן עלינו מקרינה בעצם נדרש להגן על כל הגוף עם עופרת אבל כן מצאו במחקרים שאם הגנים על אחוז מסוים ממח העצם בעצם הגוף יכול לשקם את עצמו

דובר 1: אז במקום ללבוש חליפה גדולה ומסורבלת שהיא כולה אנחנו מצמצמים את זה לוקחים סיכון מסוים אבל מגנים על מה שחשוב ומאפשרים יותר חופש תנועה ותמרון למשתמשים

דובר 2: נכון זה בעצם אפשר לומר סיכון מחושב כי זה מבוסס על מחקרים והחגורה בעצם בנויה ככה שהיא באמת תגן על אזור מח העצם ותמנע את הפגיעה מלבד זאת יש את המוצר השני והיותר ממעניין עבורנו היום ה-ASTRO מורד ווסט הגנה מפני קרינת חלל בין השאר גם קרינה קוסמית וקרינה סולארית עבור אסטרונאוטים

דובר 1: החללית עצמה בתחנת החלל הם לא מוגנות מפני קרינה כזאת

דובר 2: זו שאלה מצוינת אז בעצם החללית נבנת כך שתהיה כמה שיותר קלת משקל כדי שיהיה אפשר לשלוח אותה ובגלל זה ההגנה היא מאוד מאוד מינימלית גם היא לא מגינה מפני התפרצות סולאריות חמורות בעצם הקרינה קוסמית מגיעה במנות קטנות אבל משפיע לאורך זמן והקרינה סולארית לעומת זאת היא מגיעה בזמנים קצרים ולא צפויים ומגיע במנות מאוד מאוד גבוהות

דובר 1: מה שאומר בעצם שהאסטרונאוטיות והאסטרונאוטים צריכים ללבוש כל הזמן גם כשהם בתוך חללית גם שהם ישנים גם כשהם עובדים בפנים

דובר 2: נכון מאוד ההמלצה היא בעצם ללבוש את זה כמה שיותר כדי שיגן עליהם לאורך זמן ומלבד זאת במקרה כזה של התפרצות סולארית בעצם לאסטרונאוטים יש מקלט מיוחד שנכנסים לתוכו ומקיפים את עצמם בכמה שיותר חפצים כדי לנסות לעשות מעין חוצץ מהקרינה אבל בעצם הם צריכים להישאר בתוך המקלט הזה עד אשר יעבור זרם והסופת תחלוף

דובר 1: כמה זמן התראה יש להם

דובר 2: זה ממש עניין של דקות בגלל שזה משהו שהוא קשה מאוד ומאתגר לצפות אותו את הסופות החמורות יש סופות קצת יותר קטנות אבל בעצם הסופות הגדולות זה הסכנה הגדולה למעשה אסטרורד מאפשר להם לצאת מהמקלט ולעשות פעולות בסיסיות בחוץ ולא מאךץ להישאר שם בפנים

דובר 1: מעניין וחוץ מהם מוצרים לאסטרונאוטים שזה קצת עדיין יחסית נדיר יש לכם גם מוצרים לשוק יותר רחב

דובר 2: נכון אז לאחרונה יצא מוצר חדש שהוא דווקא יותר לקהל הרחב היה לנו לכור הגרעיני ולאסטרונאוטים שזה באמת קהל קצת יותר מצומצם והמוצר האחרון הוא עבור רופאים STEMRAD MD זה מערכת הגנה עבור רופאים אשר מבצעים ניתוחים שדורשים שימוש בקרני רנטגן ולמעשה במהלך כל הניתוח הם צריכים ללבוש סינר עופרת כמו סינרים שלובשים בצילומי שיניים והם לובשים את זה במשך כמה שעות טובות אז המערכת הזאת בעצם לוקחת את המשקל מהסינר ומעבירה אותו בטכנולוגיה מיוחדת לרצפה

דובר 1: בעצם לא מדובר בחומרים יותר קלים אלה בדרך להקל על המשקל של החומרים הקלאסיים זאת עדיין עופרת

דובר 2: כן דווקא הפתרון היותר פשוט הוא היה יותר נכון ויותר יעיל לקחת את המוצר הקיים ולהנדס אותו בצורה מסוימת כך שהוא יהיה יותר יעיל

דובר 1: אז איך  באמת מעבירים את המשקל מבגוף לרצפה

דובר 2: ספציפית במוצר זה הסינר בעצם מחובר למערכת אקסס כלטון שמחכה את הגוף של האדם ומחוברת עליו בכמה אורגנים

דובר 1:  כמו איירון מן

דובר 2:  כן קצת דומה הרופאים קצת מרגישים כמו בסרט שהם לובשים את זה יש הרבה תמונות משעשעות וזה מחובר אליהם בכמה אורגנים וכך בעצם המשקל עובר מהכתפיים מהאדם לרצפה

דובר 1: ומקלים עליהם לעשות את הפעולות החשובות העדינות של של כירורגיה של טיפולים רפואיים בצורה הרבה יותר טובה כי אין להם את כובד הזה ואת את כל מה שמגיע איתו את העייפות את הרעידות

דובר 2: נכון גם מקלים וגם מוסיפים עוד הגנה מקרינה כי בעצם אין להם בפקטור של המשקל ואנחנו יכולים להוסיף עוד מגן ראש וסינר יותר מלא בעופרת

דובר 1: ואת כמנהל מחקר מעורבת בכל הפרויקטים האלה

דובר 2: נכון בחברת סטארט-אפ אפשר לומר שעושים הכל מהכל אני מתעסקת בכל התחומים ובתחום החלל שהוא התחום שבו אני רוצה להמשיך להתפתח מקצועית אני מנהלת פרויקט בשיתוף פעולה עם חברת רדוויר שזו חברה שבעצם מייצר את תשתיות לתעשיית החלל כמו רכיבים ללוויינים פנלים סולאריים והטכנולוגיה שאנחנו עובדים איתם זה מדפסות תלת-מימד בתנאי מיקרו כבדה

דובר 1: שזה אמור לפתור את הבעיה שאם יש לנו איזשהו מחסור איזשהו הרחיב איזשהו חלק שחסר הוא נשבע או משהו כזה על כדור הארץ אנחנו כבר יודעים היום שאפשר להדפיס הרבה דברים בהדפסות אבל מה האתגרים בהדפסת תלת-מימד בחלל

דובר 2: אז האתגר הראשון הוא קודם כל החומר בעצם שולחים את חומר הגלם מכדור הארץ לתחנת החלל כל שליחה של חומרים מסוימים

דובר 1:  עולה הרבה מאוד כסף

דובר 2: בדיוק כל ק"ג עולה אלפי דולרים החיים על תחנת החלל דורשים אמצעים קיצוניים ומיחזור תמידי של מערכות מים אוויר ואפילו גם פסולת מתוך הבעיה הזאת נוצר הפתרון והוא מתבסס על-כך שאנחנו ממחזרים השפעה פלסטית מייצרים חומר גלם ומדפיסים את הפאנלים שנמצאים בתוך ה-  ASTRO 

דובר 1: אז ממה עשויה חליפת החלל האסטרואד

דובר 2: האסטרואד למעשה ווסט הגנה מקרינת שמגן על האיברים הפגיעים ביותר בגוף האדם והוא מלא בחומר עתיר מימן שנמצא במצב צבירה מוצק זה בדיוק תהליך המיחזור שלוקחים את הפסולת הפלסטית ויש לרכיבים שמאוד מאוד דומים לפאנלים שנמצאים בתוך הסורג וככה אנחנו מדפיסים אותם

דובר 1: אז המיחזור בחלל יכול להיות יותר מתוחכם ממה שיש לנו פה בכדור הארץ

דובר 2: נכון כיום זה לא מתנהל בתהליכי מיחזור וזה מבוצע במיוחד בשבילה בניה של הווסט

דובר 1: אבל אנחנו יודעים שהרבה תכנונית שפותחו עבור חלל בסופו של דבר מגיעות אלינו אז אני מקווה .. זה אז רואים שהמאבק על החלל עבר ממעצמות מדיניות למעצמות טכנולוגיות

דובר 2: לחלוטין מהפכת החלל הפרטית האזרחית כבר כאן ובגדול שבירושה עומדות החברות הגדולות SPACEX וירג'ין גלקטי בלו אוריג'ין למשל ל-SPACEX שינתה לחלוטין את חוקי המשחק עם טכנולוגיות מיחזור של טילי השיגור של בהאפשרות לעשות שימוש חוזר בטילי השיגור לא נובעת כל כך מההשקפה ירוקה אלא יותר מהפן הכלכלי והאפשרות להשתמש באותם טילים שוב ושוב חוסכת עלויות גדולות טיפוליות של החברה ומאפשרת לי לעשות יותר שיגורים   במהלך זמן מצומצם השינוי המשמעותי הזה למעשה סלל את הדרך לטיירות חלל מי שיכול להרשות לעצמו באמת יכול לקנות כיום כרטיסי טיסה פרטי לחלל

דובר 1: אז טיירות החלל הזניקה את החברות המובילות והעלתה את המודעות הציבורית אבל יש גם הרבה חברות קטנות יותר הרבה סטארט-אפים מוח חברה שלך היא רף הכניסה הטכנולוגי והכלכלי יורד כל הזמן אנחנו נראה עוד ועוד חברות כאלה זה יהפוך לתחום משמעותי בתעשיית ההייטק

דובר 2: בעשור האחרון ניתן לראות שצצות יותר ויותר חברות סטארט-אפ שמנהלות בדרך כלל שיתופי פעולה בקנה מידה בין-לאומי ובמיוחד בישראל אפשר לראות ש יש את חברת רמון ספייס לדוגמה שמפתחת תשתיות מחשב שבבים שמוכרים לתעשיית החלל בכל העולם ומבחינת מספרים הזה כיום קיימות מעל 60 חברות בישראל וכי 2500 עובדים שמועסקים בתחום החלל ולאחרונה מי שראה בחדשות גם נחשפה תוכנית אסטרטגית של ישראל פיתוח תחום החלל ההשקעה של 600 מיליון שקל בטווח של 5 שנים במטרה לעודד ואל להצמיח את התעשייה הישראלית בתחום החלל

דובר 1: דיברנו על חלל עכשיו בואי נלך לשם ספרי על הניסוי שעשית בחלל

דובר 2: לאחרונה ניהלתי ניסוי במסגרת משימת רקיע של קרן רמון משימה מאוד מרגשת מטרת הניסוי הייתה לבחון את הארגונומיה לנוחות המשתמש של הווסת בתנאי מיקרו כבידה כי זה חשוב שהוא יגן אבל חשוב גם שינוח אחרת לא ילבשו אותו בניסוי הזה איתן סטיב הצטרף לנבחרת אסטרונומיות שכבר לבשו את הבית במסגרת ניסוי שלנו שנקרא צ'ארלס איתן היה גבר הראשון שלבש את הווסת בתחנת החלל בהמשך יש לנו ניסוי נוסף מאוד משמעותי שהולך לקרות בשנה הקרובה והמטרה שלו ולבדוק את עמידות של הווסט מבחינת הגנה מקרינה

דובר 1: איך מבצעים ניסוי כזה מניח שלא שולחים אנשים לחטוף קרינה

דובר 2: למעשה במשימת ארטמיס 1 נאסא תשגר את החללית הורייזן למסלול מסביב לירח בעצם במסגרת השיגורים חזרה לירח וזה תהיה הפעם הראשונה שתיבחן הטכנולוגיה ביעילות של כנגד וטרינה בחלל העמוק הטיסה הזאת אמנם לא תהיה מאוישת אבל בפנים בתוך החללית יהיו שתי בובות בדמות אישה 1 קוראים לזוהר שהיא תלבש שטווס והשנייה הנליגה שלו תלבש אותו ושל שתי בובות יחזרו מהמסלול זה בובות שם פנטומים עם שמלאים בחיישני קרינה נוכל להשוות בעצם בין הבובות ולראות את רמות הקרינה שהם ספגו אני יכולה לומר באופן אישי שמדובר בגאווה גדולה עבור חברת STEMRAD ובמיוחד עבור מדינת ישראל דגל ישראל נמצא בחזית של החליפה

דובר 1: אמרת ש עד כה רק נשים ניסו אותה חוץ מהגזרה יש משמעות למבנה הגוף אלא ההבדלים ביניהם נשים וגברים

דובר 2: הווסט בעצם נועד להגן על חלקי הגוף שמגיעים ביותר בפני קרינה ונאסא ממש פרסמה רשימה מוגדרת של רמת הפגיעות של איברים מסוימים שמתמקדת בעיקר באיברים רקמתיים איברים פנימיים יש הבדלים בין נשים וגברים למשל אצל נשים אזור החזה הוא דווקא הפגיע ביותר ולכן שם החומר המגן הוא בעובי הגדול ביותר כדי לספק את ההגנה באזור הזה אפשר לומר גם של הגרסה הראשונית של הווסט החלה מהגרסה הנשית קודם בגלל שלפי אותה רשימה נשים הן יותר פגיעות בחלל למול גברים אז לצערנו גם בחלל יש אפליה

דובר 1: כדי לפתוח את התחום הזה לעוד אנשים את הקמת במכללת אפקה את מועדון החלל

דובר 2: המועדון הוקם בשותפות בין הסטודנטית רים גנם ש שהיא גם מהנדסת מכונות אני בוגרת אפקה ד"ר עידו ענתבי מנכ"ל ספיס  AI שעבר וד"ר אייל כץ שמנהל את המסלול לעיבוד תמונה באפקה התוכנית היא בעצם להתחיל קודם כל בסדרה של הרצאות שתעשה יישור קו בין כל הסטודנטים בכל מה שקשור לחלל ולאחר מכן אנחנו רוצים לקחת את זה לשלב הבא שבו נבחר משימת החלל שבה התמקד המועדון באופן קבוצתי ולהשתתף בתחרויות חלל על שונות תוך כדי שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית ואקדמיות נוספות אז

דובר 1: אז מי מתעניין בזה משוגעים לחלל מי הקהל

 דובר 2: בעיניי מה שיפה בתחום החלל שזה תחום שבאמת מתאים לכולם כמובן כל מקצועות ההנדסה שמלמדים באפקה קשורים בקשר ישיר אבל גם מקצועות מפתיעים כמו ביולוגיה מדעי הצמח כי גם בחלל צריך לדעת איך לגדל צמחים

דובר 1: כמו שלמדנו מהסרט the martian בעברית להציל את מארק וואטני ששרד על תפוחי אדמה שהוא גידל שם

דובר 2: בדיוק והחלל באמת פתוח לכולם אפילו למקצועות שהם לא מדעים כמו משפטים לדוגמה יש הרבה סוגיות חוקיות שבחקר החלל שנמצאות באוויר דו משמעי

דובר 1: או בהעדרו החלל מרתק אותנו כבר מאות שנים ולא פלא שהוא שהוא מרתק כי הוא כי הוא לא בהישג יד לכולנו איך את מגדירה את הסקרנות הזאת מאיפה היא מגיעה זה הצורך בגילוי עולמות חדשים בלהקיר משהו שאף אחד אחר לא מכיר

דובר 2: מעבר הסקרנות האנושית חקר החלל מביא אותנו גם להמצאות שימושיות אצלנו בכדור הארץ למשל קיימת סגסוגת מאוד מיוחדת שנקראת ניינתינול שיכולה לשנות את הצורה שלה בהתאם לטמפרטורה

דובר 1: כן ראינו את זה שליחות קטלנית

דובר 2: אה גם בשליחות קטלנית ו גם שעושים שימוש בנניינתינול עבור לוויינים ומצד שני עושים שימוש גם עבור סטנטים שמכניסים לגוף בצורה מכווצת לתוך העורקים ואז גורמים לו להיפתח ולפתוח את העורק וזו רק דוגמה 1 קטנה בתחום החומרים בתוך המעבדה הגדולה בעולם שהיא נקראת תחנת החלל מפתחים גילויים שיכולים להציל חיים בכדור הארץ

 דובר 1: יש פה בעצם כר נרחב מאוד להזדמנויות למחקר ולפיתוח ולהפעלה של חשיבה יצירתית

דובר 2: אז אפשר לראות את החשיבה היצירתית הזאת אפילו בקרב האוכלוסייה צעירה השתתפתי כשופטת במספר תחרויות של ילדים והם מעלים רעיונות מדהימים לדוגמה הייתה תחרות שהנושא שלה היה איך להתמודד בדיוק עם אותה פסולת חלל שדיברנו הילדים הביאו רעיונות כמו שימוש ברחפנים בשביל לאסוף את הפסולת ושתהיה מעין תחנת השפעה בחלל שאליה הוא את הפסולת וזה באמת נשמע כמו מדע בדיוני ובסרטים אבל זה בדיוק לכיוון של החברות הגדולות הולכות אליו

דובר 1: כשאת מסתכלת קדימה לעתיד לאן את חושבת שהתחום הזה הולך הולך לראות

דובר 2: בשורה התחתונה הנושא החם כרגע הוא המסע למאדים המסע חזרה לירח גם קורה אבל בכל זאת האנושות ביקרה שם אז עתיד ובאמת צופן עלה בעומק החלל

דובר 1: לאן את הולכת מכאן

דובר 2:  בימים אלו ממש שאני עתידה לצאת לתוכנית מיוחדת שלימודי חלל בפורטוגל מטעם אוניברסיטת החלל הבינלאומית שנחשבת כיום למוסד היחיד והמוביל ומתקדם ללימודי חלל זו תוכנית מאוד מיוחדת שהיא בעצם רב תחומית וכמו שציינתי יש הרבה נושאים בתחום החלל אז משלבים שם הנדסת חלל מדעי חלל וגם משפטים עסקים בחלל אני הראשונה במכללת אפקה שיוצאת לתוכנית הייחודית הזאת אז אני אשמח לשתף בחוויה ולהרחיב עוד בתחום האישי והמקצועי

דובר 1: כמי שעוסקת בתחום הזה חוקרת אותו ועובדת פה לאן הוא הולך איך הוא ייראה בעתיד

דובר 2: זה בשורה התחתונה הנושא החם כרגע הוא המסע למאדים אנחנו כל הזמן רוצים ללמוד עוד ועוד אז לדעתי העתיד צופן כרגע אלה ורק בחלל העמוק

דובר 1:  ומתי ניראה אותך בחלל חליפה כבר יש את מכירה את האנשים שם מתי את נוסעת

דובר 2: אז מישהו חכם אמר לי פעם שצריך לצעוק את החלומות שלך אז זה כן החלום שלי זה להיות אסטרונאוטית ואני מקווה לנופף לשלום מתוך החלון אם לא אסטרונאוטית אז לפחות מרצה באפקה ולהעביר מהידע ולשתף את הסטודנטים האחרים

דובר 1: ספיר לזר בוגרת הנדסת מכונות באפקה ומנהלת המחקר ב STEMRAD ואולי בעתיד אסטרונאוטית ישראלית תודה רבה לך

דובר 2: תודה לך